טייסת הקרב הראשונה בישראל

לובטקין נולדה בעיירה ביטן

. מנעוריה היתה חברת התנועה החלוצית 'פרייהייט' 

בפרוץ המלחמה נקלעה לשטח שכבשו הסובייטים, אך בתחילת 1940 חזרה לורשה שבשלטון הגרמנים כדי ליטול חלק בפעילות תנועתה במחתרת. לובטקין היתה מהדמויות הבולטות במחתרת בפולין, ובאביב 1942 נמנתה עם גרעין מקימי ה'גוש האנטי-פשיסטי', שהיה ההתארגנות הראשונה בגטו ורשה למאבק חמוש עם הגרמנים. ביולי 1942, בימי הגירוש הגדול מורשה, היתה לובטקין ממקימי ה'ארגון היהודי הלוחם', ומאז הקמתו מילאה תפקיד חשוב בעיצוב דמותו ודרכו. היא היתה חברת ה'וועד היהודי הלאומי' שהיה ההנהגה הפוליטית של ה'ארגון היהודי הלוחם', וכן חברת 'הוועדה המתאמת עם הבונד'. לובטקין נטלה חלק בפעולת ההתנגדות הראשונה של ה'ארגון היהודי הלוחם' בינואר 1943 וכן במרד גטו ורשה באפריל. בימים האחרונים של המרד שהתה בבונקר מיפקדת הארגון ברחוב מילה 18 כחברת מפלגה וב-10 במאי עברה עם קבוצת הניצולים דרך תעלות הביוב ל'צד הארי' של העיר. עד סוף המלחמה היתה לובטקין במחתרת ובמחבוא בורשה הפולנית, והיתה חברה בפלוגות אנשי ה'ארגון היהודי הלוחם' במרד ורשה הפולני באוגוסט-אוקטובר 1944.

בתום המלחמה פעלה לובטקין בקרב 'שארית הפלטה' והיתה ממארגני ה'בריחה'. ב-1946 עלתה לובטקין לארץ ונמנתה עם גרעין היוזמים והמייסדים של קיבוץ לוחמי הגטאות ו'בית לוחמי הגטאות' (ראה מוזיאונים ומכוני הנצחה). היא מילאה תפקידי ציבור מרכזיים מטעם הקיבוץ המאוחד, והעידה במשפט אייכמן. בעלה של לובטקין וחברה לחיים היה יצחק (אנטק) צוקרמן.